כשמתעורר קונפליקט בבית ההורים מחליטים. בבית הספר המורה מחליט ובחוג המדריך הוא המחליט – אז כיצד הילד שיגדל ידע לפתור את הבעיה עם בת הזוג, עם השותף לעבודה או עם השכנה?
כשהילד רוצה משהו אחד ואנחנו דבר אחר, הדרך המהירה והקלה ביותר היא לקחת את מושכות ההחלטה – אנחנו ההורים ואנחנו הקובעים. בצורה כזו אנחנו מבטלים את הקונפליקט. יש מי שמחליט ואין מקום להתווכח. במצב כזה אנחנו מרוויחים לטווח הקצר ומפסידים לטווח הארוך.
כאשר אנחנו מאפשרים לקונפליקט להתקיים ומשתפים את הילד בחיפוש פתרון לבעיה שהתעוררה בינינו, אנחנו מחזקים את הביטחון העצמי שלו ("אם משהו מקשיב לי, סימן שדעתי חשובה"), אנחנו מחזקים את האמון ומערכת היחסים שלנו עם הילד ומלמדים אותו שיעור בדרך דיאלוגית לפתרון סכסוך.